פסק-דין בתיק דמ"ר 32868-04-11

1.         בפני תביעתו של התובע לתשלום שכר עבודה בגין חודש ינואר 2011 בסך 10,000 ש"ח. 

טענות הצדדים

2.         הנתבעת הינה חברה לביצוע עבודות הובלה.

3.         הנתבעת העסיקה את התובע כנהג סמיטריילר החל ממחצית חודש דצמבר 2010 ועד ליום 20.1.2011.

4.         לטענת התובע, הוא סיכם עם מנהל הנתבעת ששכרו יהיה 20% מהכנסות המשאית שעליה עבד לאחר ניכוי כל ההוצאות. לטענתו, בעבור חודש דצמבר 2010 קיבל סך של 6,700 ש"ח כאשר בגין 17 ימי עבודה בחודש ינואר 2011 טרם קיבל את שכר עבודתו.

5.         הנתבעת מכחישה מכל וכל את טענת התובע באשר לתנאי העבודה הנטענים. לטענת הנתבעת, היא סיכמה עם התובע על שכר גלובאלי חודשי בסך 5,500 ש"ח נטו בגין כל חודש עבודה קלנדרי שלם בתוספת מכשיר קשר עם קוו טלפון פעיל על חשבונה וזאת למשך 3 חודשי העבודה הראשונים כתקופת הכשרה ובמידה והתובע יוכיח אחריות, קליטה ומקצועיות, אזי מהחודש הרביעי שכרו ייחשב לפי 20% מהכנסות המשאית (לאחר ניכוי עמלת משרד) וסה"כ כ- 15% מהכנסות המשאית.

6.         מוסיפה הנתבעת וטוענת, כי התובע התקבל לעבודתה אצלה מספר ימים לאחר שקיבל לידו רישיון לנהיגה על סמיטריילר, כאשר הוא מעולם לא עבד כנהג סמיטריילר קודם לכן, ולכן אין זה סביר שהתובע יתוגמל בהתאם לנוסחת האחוזים (כפי שנהגים ותיקים מתוגמלים) החל מהיום הראשון לעבודתו ועוד בטרם הוכיח את עצמו.

7.         באשר למשכורת חודש דצמבר 2010 - אזי הנתבעת אינה מכחישה כי לתובע שולם סכום בסך 6,700 ש"ח, בשתי פעימות: סכום בסך 6,000 ש"ח ששולם לתובע ביום 10.1.2011 וסכום נוסף בסך 700 ש"ח ששולם לתובע ביום 16.1.2011, אך הסכום ששולם כולל את שכר חודש דצמבר 2010 בתוספת מקדמה על החשבון כהלוואה על חשבון העבודה לקיזוז והחזר עתידי משכר החודש הרביעי לעבודה שבו התובע היה אמור לקבל שכר כנהג ותיק על-פי נוסחת האחוזים (דהיינו: מקדמה על חשבון שכר העבודה העתידי). 

8.         לפיכך, התובע זכאי, לגישת הנתבעת, לשכר בסך 3,290 ש"ח בלבד עבור חודש דצמבר 2010 ומאחר ששולם לו, כאמור, 6,700 ש"ח הוא אינו זכאי לתשלום עבור 17 ימי העבודה בחודש ינואר 2011. נהפוך הוא: לאחר כל הקיזוזים התובע חייב לנתבעת סכום בסך 90 ש"ח.

9.         להשלמת הפרטים מציינת הנתבעת, שהתובע גרם לה לנזקים במשאית בשווי כספי לא מבוטל, כי התובע לקח 100 ש"ח מקופת המשאית וכי התובע לא נתן לה הודעה מוקדמת בהתאם לדין. סך נזקיה של הנתבעת מוערך בכ- 20,000 ש"ח.

דיון והכרעה

10.        ביום 7.11.2011 התקיים דיון הוכחות בתיק במהלכו נשמעו עדויותיהם של התובע ומנהל הנתבעת. הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב.

11.        לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים בתיק ולאחר עיון במסמכים שהוגשו לתיק הגעתי לכלל מסקנה כי דין תביעת התובע להידחות. להלן אפרט את נימוקי הכרעתי.

תנאי עבודתו של התובע

12.        כמובהר לעיל, קיימת מחלוקת עובדתית בין הצדדים לעניין תנאי עבודתו המוסכמים של התובע בנתבעת: בעוד שהתובע טוען כי סוכם ששכרו יהיה 20% מהכנסות המשאית שעליה עבד בניכוי כל ההוצאות (להלן - " שיטת האחוזים"), טוענת הנתבעת כי סוכם על שכר גלובאלי חודשי בסך 5,500 ש"ח כאשר שיטת האחוזים תתבצע החל מהחודש הרביעי ואילך לעבודתו של התובע וככל שהתובע יוכיח את עצמו בעבודה.

13.        ראשית אומר, כי הנטל להוכחת טענה זו מוטלת על הנתבעת. בהקשר זה אציין, כי בית הדין הארצי לעבודה פסק לאחרונה כי להפרתו של חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב - 2002 - שכאמור מטיל חובה על מעסיק למסור לעובדו, תוך 30 ימים לכל המאוחר ממועד תחילת עבודתו, הודעה בכתב בה יפורטו תנאי עבודתו של העובד - תהיה השלכות במערכת היחסים המשפטית שבין העובד למעסיק. כך למשל, הפרת החוק עשוייה להעביר את הנטל למעסיק, ככל שקיימת מחלוקת על תנאי העבודה (ע"ע 154-10 קלרה שניידר נ' ניצנים אבטחה בע"מ, ניתן ביום 3.5.2011). להשלמת חלק זה אציין, כי חוק הודעה לעובד אף תוקן לאחרונה (תיקון מס' 4) ברוח פסק הדין שהובא לעיל, כאשר במסגרת התיקון עבר נטל ההוכחה באופן "רשמי" להוכחת תנאי העבודה לכתפי המעסיק.

14.        באשר לתנאי עבודתו של התובע הרימה הנתבעת את הנטל המוטל עליה, כך שמקובלת עלי גרסת הנתבעת לפיה סוכם עם התובע על שכר גלובאלי חודשי בסך 5,500 ש"ח נטו כאשר שיטת האחוזים תיכנס החל מהחודש הרביעי בלבד. בהקשר זה אציין, כי עדותו של מנהל הנתבעת הייתה מהימנה בעיני ובחקירתו הראשית והנגדית הוא חזר באופן עקבי על גירסתו (ראו: עדות מנהל הנתבעת בעמוד 5 לפרוטוקול ש' 9 ואילך; עמ' 6 לפרוטוקול ש' 7 - 8; עמ' 6 לפרוטוקול ש' 17). כאן גם המקום לציין, כי גרסתו של מנהל הנתבעת הייתה מהימנה בעיני יותר מעדותו של התובע בבית הדין.

ראיות חיצוניות לתנאי עבודתו של התובע

הסכם עבודה: נספח א/1 לכתב ההגנה